ארכיון

 2017 , ירחון "מגזינה", "מיוחדים במינם" 
כל הזכויות שמורות למו"ל

 

מיוחדים במינם
איילת רותם

צילום: רמי זרנגר

מי אתם, אנשים שלא אוהבים סקס ולא זקוקים לו בחייהם? מה, זה באמת לא לא כיף לכם? באמת-באמת? איילת אניסמן, נועה זואי לוין ואוריה בן ברית, א-מיניים מוצהרים, מסבירים את עצמם. הגיע הזמן שסוף-סוף נקשיב להם.

 

[כיתוב לתמונה ראשית: מימין - אוריה בן ברית, נועה זואי לוין ואיילת אינסמן. מצדם, שכולם ילכו להזדיין]

[כיתוב לתמונה: נועה זואי לוין.

"תמיד היה לי עניין במין, אבל בהדרגה הבנתי שהעניין הוא במושג. לא היה לי רצון ליישם את זה ואין לי משיכה מינית לאף אחד ולשום דבר. היו לי בעבר התנסויות שרק חיזקו אצלי את מה שכבר ידעתי, אבל הייתי חייבת לנסות"]

[כיתוב לתמונה: אוריה בן ברית.

קשה לבן אדם, נקרא לזה "נורמטיבי", להבין שהצד השני לא מעוניין במין, בלי להיפגע ולחשוב שזה בגללו. קשה להבין שאני יכול לחיות חיים שלמים וטובים בלי זה"]

[כיתוב לתמונה: איילת אניסמן.

"במשך תקופה ארוכה התעקשתי שזה לא יכול להיות, שאין דבר כזה. הרי לא יכול להיות שאני לא נמשכת לאף אחד כשכולם סביבי מדברים ומתעסקים בסקס. שאותי זה בכלל לא מעניין"]
 

"אין לי צורך בסקס. אני לא חושב על זה ואני יכול להסתדר מצוין בלי זה". שנות הכחשה רבות עברו על אוריה בן ברית (27) לפני שהצליח לומר את המשפט הזה בקול רם. הוא גדל בבית דתי, יצא מהארון כהומוסקסואל לפני כחמש שנים, ולפני שנתיים יצא שנית מהארון, הפעם כא-מיני.
איילת אניסמן (24) יצאה מהארון של הא-מיניות לפני כארבע שנים, "אחרי תקופה ארוכה שהתעקשתי שאני לא. בעיקר בגלל שלא ידעתי שיש דבר כזה".
נועה זואי לוין (19) הכריזה על כך באופן פומבי כשהייתה בת 16. "אחרי כמה התנסויות היה לי ברור שזה מי  שאני ואין סיבה להסתיר את זה", היא אומרת.
השלושה משתייכים לקהילה הולכת וגדלה של נשים וגברים בישראל שמגדירים את עצמם א-מיניים. אנשים שלא מגלים עניין במין ומעדיפים לחיות את חייהם בלעדיו. הם לא זקוקים ל"ריפוי" מה"מחלה" שלהם. הם משווים את זה, בכעס, לטיפולי המרה להומוסקסואלים. הבעיה, הם אומרים, לא אצלם. היא טמונה בחוסר המודעות של החברה לעצם קיומם. הם מייחלים ליום שבו נטייתם הא-מינית תיראה טבעית, ומילים מעליבות כמו "פריג'ידית" ייעלמו מהעולם. כעת, באופן נדיר, הם פותחים צוהר לעולם שגם הקהילה הלהט"בית עדיין מתקשה לעכל.

רומנטיקה עתידנית

"כשהייתי ילדה הייתי מסתכלת על זוגות ומרגישה לא בנוח. בגיל מאוחר יותר, כנערה, כבר שאלתי את עצמי 'רגע, אם יהיה לי חבר, מה אני אעשה איתו?'", מספרת איילת אניסמן, סטודנטית לארכיאולוגיה מחיפה, שיצאה מהארון השקוף והכריזה על עצמה כא-מינית בגיל 20. "במשך תקופה ארוכה התעקשתי שזה לא יכול להיות, שאין דבר כזה. הרי לא יכול להיות שאני לא נמשכת לאף אחד כשכולם סביבי מדברים ומתעסקים בסקס. שאותי זה בכלל לא מעניין. ברור שחשבתי שמשהו בי לא בסדר, פגום, אבל לא ידעתי אפילו איך קוראים לזה. רק אחרי שגיליתי את פורום הא-מיניים בפורטל 'תפוז' הבנתי שיש דבר כזה - וזה בדיוק מי שאני, א-מינית".

 

מה זה אומר, בעצם?

"חוסר משיכה לאף אחד, גבר או אשה. יש כל מיני סוגים של משיכה: מינית, חושנית, רומנטית, אינטימית - הספקטרום רחב ויש א-מיניים שהם לא א-רומנטיים, אבל כן רוצים מגע מסוג כלשהו. אני לא מרגישה צורך בזה בכלל. אני לא מבינה למה שמישהו ינסה לנחם אותי בנגיעה. אני גם לא מבינה את הדיבור הזוגי שיש לאנשים שנכנסים לקשר".
 

לא היה לך אף פעם עניין אינטימי במישהו?

"היו לי קראשים, אבל תמיד ידעתי ששם זה ייגמר כי אני לא רואה את עצמי מגיעה לקשר מיני עם מישהו - ולא רוצה להגיע לשם. לא התנסיתי במין כי אין לי רצון ולא יהיה לי רצון להתעסק בזה. אפילו מגעיל אותי לחשוב

על זה".
 

אניסמן שלמה לחלוטין עם מי שהיא, אבל הסביבה, כולל אמה, מתקשה לקבל אותה. "אנשים לא יודעים מה זה", היא אומרת, חושבים שזה עניין חולף או שזה בגלל טראומה או אונס שעברתי, שואלים שאלות חטטניות כמו אם אני מאוננת או אם התנסתי במין. יש אנשים שאומרים שאני צריכה חוויה שתגרום לי להבין מה אני מפסידה. אנשים פשוט מנסים לשנות אותי. היה מישהו שראיתי כחבר טוב, סיפרתי לו הכל ונפתחתי אליו - ופתאום הוא התחיל לנסות לגעת בי ניסה להפוך את הקשר למיני, למרות מה שסיפרתי לו. דחיתי אותו והוא מאוד כעס ונעלב, ניתק קשר לגמרי. אחר כך הבנתי שזה קורה הרבה לא-מיניים. הסביבה מקבלת מאיתנו סימנים לא נכונים. מה שהוא פירש כסימן לעניין מיני היה מצדי רק עניין חברי".
 

ואיך הגיבה המשפחה?

"אחותי מקבלת אותי, אבל אמא שלי לא. היא מתעקשת שאין דבר כזה. היא אומרת לי: 'את לא כזאת', ממציאה לי טראומות שלא קרו ורוצה שאלך לטיפול. לצערי היא לא ממש מקשיבה למה שאני אומרת - וזה כואב לי".
 

מה היית רוצה לומר לה?

"שזו נטייה מינית מולדת ולגיטימית. כמו שהיא הייתה מקבלת אותי אם הייתי לסבית, היא צריכה לקבל אותי כא-מינית. אל תנסי לתקן אותי. אני לא שבורה יש עוד הרבה כמוני".

 

נועה (זואי) לוין מאור עקיבא יצאה מהארון בגיל 16, בשידור חי ברדיו. "היה לי ברור מי אני, ואני חושבת שככל שיותר אנשים ייחשפו ולא יתביישו לומר 'אני א-מיני', זה יקדם אותנו למודעות", היא מסבירה. היא בוגרת תיכון טרייה שנמצאת כרגע בשנת שירות בתנועת "נוער תרבות" - "ואני מדברת הרבה על מין", היא מצהירה.

רק מדברת?

"ברור. היו לי בעבר התנסויות שרק חיזקו אצלי את מה שכבר ידעתי, אבל הייתי חייבת לנסות. את ההתנסויות המיניות האלה עשיתי עם חברים וחברות שסמכתי עליהם וידעתי שהם יבינו אותי אם אפסיק באמצע ואם יהיו דברים שלא יהיו לי נעימים או יגעילו אותי - מה שבדרך כלל קרה. יצאתי מהארון רשמית בכיתה י' כא-מינית"
 

איך הבנת שאת א-מינית?

"תמיד היה לי עניין במין, אבל בהדרגה הבנתי שהעניין הוא במושג. לא היה לי רצון ליישם את זה ואין לי משיכה מינית לאף אחד ולשום דבר. בהתחלה חשבתי שאני לסבית, כי הבנתי שיש משהו שונה אצלי מאחרים. החלטתי להתנסות, אבל גם לפני וגם תוך כדי לא הרגשתי שום דבר. מין לא מגעיל אותי כמו שהוא מגעיל חלק מהא-מיניים - וכן, יש לי דחף מיני שגורם לי לפעמים לאונן - אבל גיליתי שאני לא חושבת באותו זמן על אף אחד. זה פשוט צורך שלפעמים צריך לפרוק". רצונות רומנטיים דווקא יש לה. "אני כן רואה את עצמי בעתיד בזוגיות, עם ילדים מאימוץ או בהפריה ולא בדרך הרגילה - אבל זה חייב היות עם מישהי או מישהו כמוני. הבעיה היא שאנשים מפחדים להיחשף כא-מיניים - ומי שכבר נחשף, בדרך כלל לא בגילי. לא הרבה בני 18 יודו שאין להם עניין במין. זה עדיין טאבו. סטטיסטית, בין חצי אחוז לאחוז מהאוכלוסיה הם א-מיניים, אבל רק כמה מאות בישראל נחשפו. אנשים לא מוכנים להודות בפני עצמם - ובטח שלא בפני אחרים - שאין להם דחף מיני. אין לזה לגיטימציה בחברה - והרבה אנשים סובלים בשקט".

 

את מאוד צעירה. אולי זה משהו שיעבור עם הגיל?

"זה לא משהו חולף. זו מי שאני. אולי יש אנשים סביבי שמקווים שזה ישתנה, אני לא יודעת. מבחינת ההורים", היא צוחקת, "זה כרגע מצוין שהילדה לא עושה סקס - אבל זה לא ישתנה".
 

איזו עצה היית נותנת לנער או נערה כמוך, בתחילת הדרך?

"לא להיבהל, אבל גם לא למהר להגדיר את עצמך. לדעת שגם אם זה נכון - זה לא סוף העולם. א-מיניות זו נטייה מינית כמו כל נטייה אחרת. יש לה מקום, יש עוד אנשים כמוכם ויש מי שיעזור. אם זה בקבוצת הפייסבוק של הא-

מיניים, בפורום הא-מיניים או בתנועת הנוער 'איגי לנוער הגאה' שמתחילה להיות מודעת לקיומנו. במצעד הגאווה האחרון צעדנו איתם כקבוצה נפרדת".

 

יש לנו הפרעה?

קהילת הא-מיניים כוללת, כמובן, גם גברים.
"אני ההוכחה שהמיתוס שגברים חושבים כל שבע שניות על מין הוא רק מיתוס", מחייך אוריה בן ברית, איש יח"צ מירושלים, שמגדיר עצמו כהומוסקסואל א-מיני דתי.
"כבר בגיל 10 ידעתי שאני אוהב בנים, אבל כילד טוב מבית דתי לא היה לי מושג מה זה הומוסקסואל. היו לי התאהבויות קשות בחברים ובמורים, ידעתי שיש בי משהו שונה, אבל לא ידעתי להגדיר מהו. מעולם לא היו לי פנטזיות מיניות על מושאי ההתאהבות שלי. היום אני יודע שהמשיכה לאותם בנים הייתה רומנטית, לא מיניות. לא היה לי דחף מיני כלפיהם, כמו שהיום אין".

 

ולא היו לך גם התנסויות כאלה?

"הסקרנות כן הובילה אותי להתנסויות. חקרתי ועברתי דברים שהובילו אותי למסקנה שזה לא בשבילי. אין לי דחף מיני. אין לי רתיעה מזה, זה לא מגעיל אותי, אבל אני לא צריך את המגע הגופני הזה. זה לא עושה לי שום דבר. כשהכרתי את הקהילה הא-מינית הבנתי שיש הרבה תחומים אפורים. אני נמצא בקטגוריה שנקראת דמי-סקסואל, אנשים שמפתחים משיכה מינית רק לאחר שנוצר קשר והתאהבות, אבל בניגוד לדמי-סקסואלים אחרים, אצלי המשיכה נשארת נמוכה גם לאחר שנוצר קשר. זו פשוט א-מיניות".
 

היה לך קשר זוגי שכלל מין?

"לא משהו שהחזיק מעמד. קשה לבן אדם, נקרא לזה 'נורמטיבי', להבין שהצד השני לא מעוניין במין, בלי להפגע ולחשוב שזה בגללו. קשה להבין שאני יכול לחיות חיים שלמים וטובים בלי זה. יש זוגות שזה עובד אצלם, אבל אצלי זה לא עבד ואני לא יודע אם זה אי פעם יעבוד".
 

הא-מיניות מונעת ממך להקים משפחה?

"אנשים נוטים לחשוב על משפחה במובן של רווקות או זוגיות, כמו שאנשים חושבים על מיניות במספרים. כמה זה נורמלי? פעם בשבוע? פעמיים? כל יום? אולי פעם בשנה זה מספיק? אולי אני לא צריך בן זוג שיחיה איתי? יש אנשים שטוב להם יותר עם מעגל חברים קרובים, וזה יותר ממשפחה. למה צריך את הצד הרומנטי? אני מאמין שכל אחד צריך למצוא מה שטוב לו. אם אמצא בן זוג שחולק את השקפת עולמי ויהיה לנו טוב ביחד, נמצא דרך ביניים מינית כדי ששנינו נהיה מסופקים".
 

היציאה הראשונה של בן ברית מהארון, כהמוסקסואל, הייתה קשה מאוד להוריו. "היה בינינו קונפליקט דתי רציני, והייתה תקופה שלמשפחה היה קשה לקבל אותי", הוא מספר. ואולם את התגובות הקשות יותר הוא הופתע לקבל דווקא מחבריו לקהילה הלהט"בית. "במקום שציפיתי להתקבל בו כמו שאני, לא ממש הבינו אותי. זה נראה להם מוזר ולא הגיוני. קיבלתי תגובות כמו 'איך אתה הומו אם אתה לא רוצה לשכב עם גברים?'. היום יש קצת יותר מודעות, אבל זה עדיין מתויג ברוב המקרים כהפרעה. משהו שדורש טיפול ולא נטייה מינית - ועבור הקהילה זו בעיה קשה".
 

למה?

"אנשים ללא דחף מיני נשלחים לטיפול, ומנסים לשנות את מי שהם. יש קושי להפריד בין אנשים מיניים שעוברים תקופה ללא דחף מיני כתוצאה ממשהו, לאנשים שנולדו כמונו, ללא דחף מיני. חייבת להיות הגדרה ברורה שתבהיר לחברה שאנחנו לא פגומים, ותאפשר למי שמרגיש כמונו להיחשף בלי לפחד".
 

המשפחה שלך כבר מקבלת אותך כא-מיני?

"לא לגמרי דיברתי על זה עם המשפחה שלי. היה להם מספיק קשה לקבל אותי כהומוסקסואל, אז כרגע הסתפקתי בלהגיד להם שאני לא רוצה ילדים ולא נכנסתי לחיי המין שלי. כאן דווקא יש לי מזל, כי ירד ממני הלחץ להתחתן שיש להרבה א-מיניים מהמשפחות שלהם".

 

בן ברית, אניסמן ולוין גאים ושלמים עם מיניותם, כמו מאות א-מיניים אחרים בישראל. הם התראיינו לכתבה הזאת כדי לגרום לא-מיניים נוספים לאזור אומץ ולצאת מהארון. מדובר בהרבה מאוד אנשים שמתקשים לקום ולומר לעולם המיני שסביבם "אנחנו לא רוצים חלק כזה". אולי זה יעזור, אולי לא, אבל בן ברית, אניסמן ולוין ממש לא מתכוונים לעצור כאן. המאבק הא-מיני שלהם רק בחיתוליו.

 

 

הסבר לא סקסי

שקד זבולוני, פסיכותרפיסטית ומטפלת מינית, עונה לשלוש שאלות מפתח בנוגע לא-מיניות
 

1. מהי ההגדרה המקצועית לא-מיניות?

"א-מיניות היא הגדרת מיניות סובייקטיבית של האדם את מיניותו. הקהילה הא-מינית מגדירה א-מיניות

כמצב של חוסר מוטיבציה, עניין או תשוקה מינית, חוסר עניין הנובע ממאפייניו של האדם ואינו החלטה

להתנזר ממין באופן מודע. בהגדרת המיניות מודגש שמדובר ברצף: יש מי שאינם מרגישים תשוקה ומשיכה, יש מי שירגישו תשוקה, אבל לא בעוצמה מספקת שתניע לפעולה, ויש מי שירגישו עוררות מינית, אך העוררות אינה מתקשרת למשיכה לפרטנר מיני".
 

2. בעבר הוגדרה הומוסקסואליות כהפרעה, והופיעה בספר ההפרעות הנפשיות (DSM). האם הא-מיניות

מופיעה שם?

"במהדורה העדכנית DSM-5 נוספה אבחנה חדשה ביחס לאי תשוקה מינית של נשים, המתייחסת לחוסר עניין

מיני/עוררות מינית של נשים. אבחנה זו מעוררת מחלוקת, יש שיטענו שזהו ניסיון להתייחסות מדויקת יותר למיניות נשית, ויש שיטענו שנטייה מינית מתויגת כאן כהפרעה".
 

3. איך מבדילים בין א-מיניות כנטייה מינית לחוסר עניין מיני הנובע מבעיה ודורש טיפול?

"שאלות ביחס לתשוקה ולעוררות מינית נפוצות מאוד בפנייה לטיפול, ובמרבית המקרים לא מתעורר סימן שאלה לגבי האפשרות שמדובר בא-מיניות. האבחנה לרוב תתבסס על סמך מצב האי תשוקה. יש מצבים שבהם חוויית התשוקה והעוררות לאורך זמן הן עמומות או לא קיימות.

במצבים אלה עולה השאלה אם לא מדובר בא-מיניות. חשוב לציין שמדובר בחוויית האדם ולא בנתונים ביוגרפיים, כלומר, יש אנשים שנחשפים ליחסי מין ולעיתים היו במערכות יחסים ממושכות, אולם תשוקה ומשיכה מצדם לא ממש היו שם. ישנם גם מצבים שבהם אדם לא התנסה ביחסי מין, אינו מזהה השתוקקות לכך, אולם מרגיש חסר בגלל נורמות חברתיות. במצבים אלה הטיפול מאפשר מסגרת בטוחה, קרובה ואינטימית עבור האדם לחקור את מיניותו ואת בחירותיו".