שלום לכם, אני מתלבט בסוגיה הזו הרבה זמן. תמיד הפריע לי שאין לי מישהי. בשנה האחרונה זה כבר לא מפריע לי וגם החשק המיני שאף פעם לא היה חזק - ירד עוד יותר. מדי פעם אני מאונן ואח"כ לא מעניין אותי להסתכל על בחורות או משהו כזה. היו כמה פעמים שניסיתי לקיים מין, אבל כלל לא הגעתי לזיקפה. בהתחלה זה היה מביך כמובן, אבל בפעם האחרונה שניסיתי כבר לא היה לי כ"כ אכפת. הבנתי שאולי בעצם עדיף לי להפסיק לנסות ואולי להכיר בעובדה שאני יותר קרוב לא-מיני מאשר לרוב האנשים שרודפים אחרי סקס כל הזמן. הכוונה היא שאני לא יכול להגדיר עצמי כ 100% אמיני כי בכל זאת לפעמים יש לי משיכה, אבל בין הקצה של חרמן לקצה של אמיני שלא מתעניין כלל במין, אני מאוד מאוד קרוב לא-מיני. האם יש כאן גם אנשים כאלו? תודה לכל מי שיענה.
top of page
bottom of page
אני מגדיר את עצמי כא-מיני כעשור וגם אני לא בסוף של הספקטרום. זה ממש בסדר להשתמש בהגדרה כי מיניות היא ספקטרום גם בכיוון וגם בעוצמה, הגדרות צריכות לשרת אותנו ולא ההיפך.